איך מודדים תוצאות של אתר: GA4, Search Console ולידים אמיתיים

אתר חדש עלה לאוויר, והשאלה הראשונה של בעל העסק היא "כמה אנשים נכנסו?". זו השאלה הלא נכונה. מספר הכניסות לא אומר אם האתר הביא לקוח אחד. המאמר מסביר מה כן למדוד, איפה רואים את זה, ומה בודקים בפעם הראשונה שיושבים על המספרים, שלושים יום אחרי ההשקה.

קודם מגדירים מה נחשב תוצאה

לכל עסק יש פעולה אחת או שתיים שהאתר אמור לגרום להן: שליחת טופס, לחיצה על מספר טלפון, לחיצה על וואטסאפ, תשלום, הרשמה. אלה התוצאות. כל השאר, כניסות, זמן בעמוד, גלילה, הם רק דרך להבין למה התוצאות קורות או לא. אם לא מגדירים את הפעולות האלה לפני ההשקה, המדידה תיראה מרשימה ולא תגיד כלום. באתרי התרגול שלנו התוצאה היא הרשמה ותשלום. באתר של יועץ, זו פנייה בטופס או בטלפון. ההגדרה הזאת צריכה להיכתב לפני שמתקינים כל כלי.

GA4: אירועים, לא צפיות

Google Analytics 4 בנוי סביב אירועים: כל פעולה בדף היא אירוע, ואפשר לסמן חלק מהם כאירועי מפתח, כלומר תוצאות. ההגדרה של אירועים מוסברת בתיעוד של Google. מה שחשוב לוודא הוא שהאירועים האלה באמת נורים: שליחת טופס שהצליחה, ולא לחיצה על כפתור שאולי נכשלה, ולחיצה על מספר הטלפון במובייל, כי שם רוב הפניות בישראל מתחילות. באתר שלנו, למשל, כל שליחת טופס נשמרת ב-Firestore וגם נשלחת במייל, ולכן אפשר להשוות את מספר האירועים ב-GA4 למספר הפניות שבאמת התקבלו. אם המספרים לא תואמים, המדידה שבורה, ומתקנים אותה לפני שמסיקים משהו.

עוד דבר שכדאי להפעיל: הפרדה בין מקורות. פנייה שהגיעה מחיפוש אורגני, מקמפיין ממומן, מוואטסאפ או מ-Google Business Profile מספרת סיפור אחר על מה שעובד, ובעסק מקומי הפרופיל העסקי בגוגל הוא לפעמים המקור הראשון.

Search Console: מה גוגל רואה

GA4 מספר מה קורה אחרי שמישהו הגיע. Search Console מספר מה קרה לפני: לאילו חיפושים האתר הופיע, כמה פעמים, באיזה מיקום, וכמה לחצו. דוח הביצועים הוא המקום לבדוק אם התוכן פוגש חיפושים אמיתיים. דוח האינדוקס מראה אם כל העמודים שבניתם בכלל נמצאים אצל גוגל. באתר חדש זה הדוח החשוב יותר, כי אין עדיין מה למדוד בביצועים. שלוש שאלות ל-Search Console בחודש הראשון:

• האם כל העמודים שבמפת האתר נכנסו לאינדקס, ואם לא, מה הסיבה שגוגל נותנת
• אילו שאילתות מביאות הופעות, והאם הן קשורות למה שהעסק מוכר
• האם יש עמודים עם הרבה הופעות ומעט קליקים, שהכותרת והתיאור שלהם צריכים שכתוב

לידים: הספירה שבאמת חשובה

בסוף החודש הראשון צריך להיות מספר אחד: כמה פניות הגיעו מהאתר, ומתוכן כמה היו רלוונטיות. את הראשון נותנים הכלים. את השני נותנים רק אתם, ולכן כדאי לרשום ליד כל פנייה אם היא הפכה לשיחה, להצעה או ללקוח. בלי הרישום הזה אפשר לשפר את האתר לכיוון של יותר פניות שאף אחת מהן לא שווה כלום. גם באתרי התרגול שלנו ההרשמות מעניינות פחות מהתשלומים, ואת שניהם אנחנו רואים בנפרד. הפעלת מוצרים משלנו, כמו שמוסבר בעמוד האודות, היא מה שלימד אותנו להפריד בין השניים.

מהירות ושגיאות

שני מדדים טכניים שכדאי לבדוק כל חודש. הראשון הוא Core Web Vitals, שלושה מדדי חוויה שגוגל מודדת אצל משתמשים אמיתיים. לפי web.dev, הספים לתוצאה טובה הם LCP עד 2.5 שניות, INP עד 200 אלפיות שנייה ו-CLS עד 0.1. השני הוא שגיאות: טופס שנכשל, עמוד שמחזיר 404, תשלום שלא הושלם. אנחנו מגדירים התראות על שגיאות כחלק מהמסירה, כי אתר שנשבר בשקט ביום שלישי ומתגלה ביום ראשון עולה שבוע של פניות.

מה עוברים עליו אחרי שלושים יום

שלושים יום הם מספיק זמן כדי שהמדידה תתייצב, ולא מספיק זמן כדי לשפוט SEO. לכן הפגישה הזאת היא על תקינות ועל כיוון, לא על דירוגים. הרשימה שאנחנו עוברים עליה:

• כל אירועי המפתח נורים ותואמים לפניות שבאמת הגיעו
• כל העמודים באינדקס, ואין עמודים כפולים או חסומים בטעות
• רשימת השאילתות הראשונות, ומה אפשר ללמוד ממנה על תוכן חסר
• Core Web Vitals בירוק במובייל, לא רק בדסקטופ
• כמה פניות היו רלוונטיות, ומאיזה עמוד הן הגיעו
• החלטה אחת לחודש הבא: עמוד לשכתב, שאלה לענות עליה, או טופס לקצר

איך זה נראה אצלנו

בתוכנית העבודה שלנו GA4, Search Console והתראות מוגדרים בחשבונות של הלקוח לפני ההשקה, ושלושים יום אחר כך יושבים על המספרים יחד. את אותה שגרה אנחנו מריצים על המוצרים שלנו, וזה מה ששומר אותה כנה: אם מדד לא עוזר לנו להחליט משהו, הוא יורד מהדוח. אם יש לכם אתר שעלה לאוויר ואין בו מדידה, או שיש ואתם לא יודעים מה היא אומרת, כתבו לנו. לפעמים זו שעה של הגדרות, לא פרויקט.